יצחק אביטן נ' עו"ד יעקב קצין

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון, בגדר הליך בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, מיום 8.5.2012 (ת"א 8560/07) כב' השופט עודד שחם.

המבקש נכה המוכר על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון. לטענתו, מצבו הכלכלי החמיר מאז שהמשיב סילק אותו ואת הדייר שלו בכוח מדירת מגוריו. נטען כי דמי השכירות אותם קיבל מהדייר שסולק, היו הכנסתו היחידה. משכך, נזקק לעזרתו של אחיו כדי להתקיים. בנוסף, עומדים ותלויים נגדו תיקים לשכת ההוצאה לפועל.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקש בעל נכסים וכספים אותם הוא מעלים מרשויות החוק. כך, השכיר בית בגבעון החדשה ושמר לעצמו את מלוא התמורה כאשר הוא רשום כבעלים רק על מחצית מהזכויות. שיעור דמי השכירות מוערך בסך של כ – 100,000 ₪. כמו כן, נטען כי המבקש מציף את הערכאות השונות בבקשות אשר אין להן ביסוס משפטי או עובדתי ומנסה להתיש את המשיב. לגופו של עניין, בחינת סיכויי הערעור מעלה כי אלו נחזים להיות קלושים.

תשובת המבקש לא הוגשה עד למועד שנקבע.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 15.5.2012, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 7,500 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.  

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010). התנאים לפטור הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במקרה דנן, עיון בבקשה, בכתב הערעור ובנספחים שצורפו מעלה, כי המבקש לא התייחס לעניין ניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו, אף שנדרש לעשות כן על פי הפסיקה (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011). ומכאן כי לא הונחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו לפטור.

יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, סיכויי הערעור, שאינם נחזים להיות גבוהים ובשים לב למצבו הכלכלי שאינו בין המשופרים, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון, על סכום מתון של 3,000 ₪ בלבד.

 הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: